דוד עמירן מבוא עד לעידן העיור המואץ במחצית השנייה של המאה הקודמת , הייתה הבחנה ברורה למדי בין היישוב הכפרי לבין היישוב העירוני , הן בתפקוד היישובים והן בגודלם . מאז הלכה וניטשטשה הבחנה זו בארצות רבות , ובעיקר ב'עולם המערבי . ' מאז מלחמת העולם השנייה נמצאים מי שמוותרים על ההבחנה המסורתית בין עיר וכפר ( בניגוד לעבר העיר תופסת את המקום הראשון ) ומכירים בקיומו של רצף עירוני כפרי . ( Pahl 1966 ) ( urban-rural continuum ) תופעה זו של טשטוש המושגים בין עיר לכפר , באה לידי ביטוי בצורות שונות בארצות רבות ואינה בבחינת גזירה משמים . המתכנן חייב לתת את דעתו עליה ולהחליט אם יש לעודדה או לרסנה . באיזורים רבים שעברו התפתחות מעין זו ניתן להבחין בהרס של המרקם היישובי . בפריריות של קנדה , למשל , ניתן למצוא איזורים שלמים שנדלדלו מתושביהם ; יישובים רבים ירדו מתחת לסף הגודל המינימאלי הדרוש לקיומם של שרותים חברתיים , כמו בית ספר , שרותים רפואיים , דואר ושרותים חברתיים ומסחריים אחרים . ( Dale 1972 ) לעומת זאת מסתמן היום בערים רבות בארה"ב תהליך הפוך , שבו חלק מן האוכלוסייה המבוססת חוזר מן ' הפרברים' אל מרכזי ...
אל הספר