המיסה היא הטקס הפולחני המרכזי בנצרות . היא כוללת תפילות ופעולות טקסיות המביעות את הזדהות המאמינים עם ישו . במרכז הטקס טעימת הלחם והיין , המסמלים ( ובנוסח הקתולי : מהווים ) את בשרו ודמו ( אוכאריסטה . ( המיסה הושפעה מהליטורגיה היהודית הנהוגה בשבת . בנוסף לתפילות , היא כוללת קריאה בתנ"ך ובברית החדשה , וכן העלאת זכרה של הסעודה האחרונה , שמשמעותה הדתית שונה מכנסיה אחת לרעותה . כבר בראשית הנצרות נהגו הנוצרים לבצוע בצוותא לחם ולשתות יין מכוס משותפת , לזכר סעודתו האחרונה של ישו ולמות הכפרה שלו . נוהג זה הושפע , בין היתר , מסעודות של חבורות יהודיות אחרות , כמו האיסיים . אפשר שיש כאן גם השפעה של המיסטריות היווניות , שבהן הושגה הזדהות עם האלוהות באמצעות מאכל ומשקה , וכשם שבמיסטריות יכלו להשתתף רק " המוכנסים בסוד , " כך השתתפו במיסה של המאמינים הנטבלים בלבד . הכנסיה הקתולית ביטלה בימי הביניים את שתיית היין על ידי המשתתפים בסעודת הקודש , והנהיגה את אכילת הלחם — המצה , בעוד שאת היין שותה רק הכומר המנהל את הטקס . בכנסיות המזרחיות מוסיף להתקיים המנהג הקדום גם בשביל הציבור הנוטל חלק במיסה , והוא הדין ג...
אל הספר