הטבילה היא אחת משבע המצוות ( סקרמנטים ) בנצרות והחשובה שבהן . היא נועדה להקנות לאדם את ה"חסד האלוהי . " הטבילה , המלווה בטקסים מיוחדים , מטהרת מן ה"חטא הקדמון" והופכת את הנטבל לנוצרי . הטבילה בירדן מסמלת את היטהרות המאמין , מבטאת את קבלת האמונה הנוצרית והצטרפות לדת החדשה . טרטוליאן מסכם במאה החמישית את חשיבות הטבילה : "טבילה פירושה מחילה של חטאים , שחרור מכבלי המוות וקבלת רוח הקודש . " נהוג להטביל תינוקות לאחר לידתם , אך יש כנסיות שעורכות את הטקס רק למבוגרים , שכן הטבילה פירושה התמרקות מחטאים , שהם נחלת המבוגרים בלבד , ובניגוד לתינוקות הם מודעים לערך הטבילה . עד המאה הרביעית נהגו להטביל רק מבוגרים שהצטרפו לדת החדשה ( כל אגני הטבילה שנמצאו מתקופה זו הם גדולים . ( אך החל מסוף המאה הרביעית וראשית המאה החמישית , בהשפעת אב הכנסיה אוגוסטינוס , הוחל בטבילת תינוקות ( בין השאר , גרסו שאם התינוק מת לפני הטבילה , הוא נידון למוות לעולמים . ( בעבר נהגו לטבול את כל הגוף , אולם כיום כנסיות מערביות רבות מסתפקות בהתזת מים . לעומת זאת , בכנסיות המזרחיות נהוג להטביל את כל הגוף . ראוי לציין , שהטבילה מקוב...
אל הספר