דוגמה

הדוגמה היא האמונה הנקבעת על ידי הכנסיה הנוצרית ( הקתולית ) כאמת שאין לערער עליה . האופי הכיתתי של הנצרות הקדומה גרם לכך , שכבר בראשיתה התחילה להתפלג לכיתות שונות , והפולמוס האידיאולוגי שנוצר על ידי כך גרם לגיבוש הדוגמטיקה בתוך הנצרות . ועידות הכנסיה נועדו להגן על האמונה הצרופה נגד סטיות מיסטיות שונות . האופי המיוחד של הדת הנוצרית הוא שתרם לאופיה הדוגמטי המובהק . כבר בראשיתה רווחה התפיסה , כי האמונה בישו הוא התנאי לישועת המאמינים הנוצרים . רק האמונה הנכונה מבטיחה את ישועת הפרט , ועל הכנסיה וחכמיה שמתפקידם לדאוג לישועת המאמינים , להגדיר לשם כך את האמונה הנכונה . מכאן חשיבות הדויגמה בנצרות , שנועדה ליישב את הניגודים בדת וליצור שיטה אחידה והגיונית ככל האפשר . לפי השקפת הנצרות , מקור הדוגמה בהתגלות האלוהית , כלומר , תורותיו של ישו ומעשה הישועה שלו . הדוגמה האחרונה שעליה הכריזה הכנסיה הקתולית , היא זו של עליית מרים , אמו של ישו בגופה השמיימה , ( assumptio virginis ) שעליה הכריז האפיפיור פיוס ה 12 ב . 1950 ההתפתחות הדוגמתית של הכנסיה היוונית אורתודוכסית נסתיימה למעשה בוועידת הכנסיה ב . 787...  אל הספר