זהר עמר בספרות הנוצרית המתעדת את המקומות הקדושים בארץ ישראל , יוחד חלק לא מבוטל לצמחים המקודשים על תושבי הארץ והמבקרים בה . חשיבותם של צמחים 1 אלה בספרות ימי הביניים , העוסקת ב"גיאוגרפיה הקדושה / ' הולידה את המונח " בוטניקה קדושה . " מונח זה מתייחס לצמחים הקשורים לאיזכורים ולמאורעות הנזכרים בתנ"ך , בברית החדשה ובמסורות נוצריות מאוחרות . צמחים אלו , המופיעים לעתים בכתבי הקודש באופן סתמי , זוהו בתקופה מאוחרת יותר באופן ריאלי ומוחשי . תופעה זו נפוצה בספרות הנוצרית , ובמידה פחותה — בספרות היהודית והמוסלמית . מאמר זה מציג את מרכזיותה של תופעת ה"בוטניקה הקדושה" בספרות הנוצרית , את התמורות שחלו במסורת התקדשותם של צמחים אלה , ובמידת האפשר את זיהוי שמותיהם והריאליה שמסתתרת מאחוריהם . אמנם , תופעה זו נסקרה כבר בעבר , אלא שרוב הכותבים התבססו על המסורת הנוצרית האירופית וכמעט שלא התייחסו 2 למסורת הארץ ישראלית . סקירת המקורות ההיסטוריים מגלה , שמסורת התקדשותם של עצים בארץ ישראל ידעה תמורות רבות ; בחלק מהעצים המסורת היתה קצרת ימים ונעלמה , ובמקרים אחרים היא נדדה למקום אחרי , חלק משמות הצמחים הוחלף ול...
אל הספר