משומרון פנה פיליפוס דרומה . בדרך מירושלים לעזה הוא פגש בסריס האתיופי של המלכה קנדק , שהיה "ירא אלהים" וקרא במרכבתו בקול רם , כדרך הקריאה בספר באותו הזמן , את ספר ישעיהו , פרק נג והיה נבוך בפירוש הדברים ומשמעותם באשר לזיהויו של עבד ה' הסובל . פיליפוס ביאר לו , שהכוונה לישו , כ"שה לטבח יובל" והוא הוא אשר "חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע . " הפירוש התקבל על דעתו של הסריס , וכשהם עברו ליד מעיין הטביל פיליפוס את הסריס בשמו של ישו . אחר כך עבר פיליפוס בכל ערי החוף מאשדוד עד לקיסריה , ובישר את הבשורה לא לגויים ממש אלא ליהודי ארץ ישראל וליהודים הלניסטיים , כמו גם לשומרונים ולגרים . אם הטיף את הנצרות גם ל"יראי ה "' קשה לדעת , אך ברור שאם "יראי ה "' אלה היו גויים שלא נתגיירו , פיליפוס דרש מהם מילה וטבילה וקיומן של המצוות המעשיות ( גם אם בלא הקפדה יתרה . ( ובנוסף — אמונה בישו כמשיח . ראוי לציין , כי בשנים הראשונות אחר הצליבה לא היתה הנצרות ( הנצרנות ) אלא הוספה על היהדות הפרושית האיסיית . מי שנעשה נוצרי היה יהודי פרושי ( או איסיי ) תחילה . והרי כך אמר ישו : "אם לא תהא צדקתכם מרובה מצדקתם של הסופרים ו...
אל הספר