האוונגליון על פי יוחנן , הרביעי בסדרת האוונגליונים , שונה באופיו ובתוכנו משלושת האוונגליונים האחרים . מחברו השתמש אמנם באוונגליונים אלה , אולם היתה בידו גם מסורת אחרת ושונה על חיי ישו , בעיקר בכל הנוגע לסיפור משפטו . המסורת הכנסייתית מזהה את המחבר עם יוחנן בן זבדי , משליחיו של ישו . רוב החוקרים מניחים , שהאוונגליון נתחבר מעט לפני 100 לסה"נ , כנראה באפסוס . השריד הקדום ביותר ממנו נמצא בפפירוס מ 150 לסה"נ בערך . הבשורה ע"פ יוחנן היא מסכת תיאולוגית מיוחדת , בעלת שיטה מחשבתית מוגדרת , הבאה לידי ביטוי גם בשלוש האיגרות האחרות של יוחנן . היא דומה לתורתו של פאולוס , ומבטאת את תפיסתם של אותם חוגים בנצרות הקדומה , שבהם נדחקה השפעת תורותיו של ישו מפני האדרת אישיותו בתפקידו כמשיח גואל . באוונגליון ובאיגרות כבר התקדם תהליך האלהתו . יוחנן פוסח על סיפור לידתו של ישו , והוא פותח בטבילתו בידי יוחנן המטביל . הוא מקצר גם בתאור מפעלותיו של ישו בגליל , אך ימיו האחרונים בירושלים , משפטו , מותו ותחייתו זוכים לתאור מפורט . לתאור תולדות ישו קודם מבוא , שבו נכללו עיקרי המאפיינים התיאולוגיים של האוונגליון ושל ה...
אל הספר