בחיפה , יותר מבבל עיר אחרת בארץ , השכונות מתייחסות לאזורים מוגדרים . הסיבה לכך קשורה למבנה הטופוגרפי המפוצל של חיפה והכרמל , שבו השכונות התפתחו באזורים נפרדים , מבלי שיהיה רצף ביניהם . השכונות משקפות במידה רבה את תולדות העיר ושלבי התפתחותה . ניתן להבחין בשני שלבים מכריעים : - עד , 1948 כשבעיר התחלפה האוכלוסיה הערבית ביהודית , והשלב השני , 1948-מ ואילך , כאשר נבנו שכונות חדשות ( להלן . ( סביב העיר העתיקה היה מספר רב של שכונות קטנות , שרובן אינן קיימות עוד . מסביבן סוגרת טבעת של שכונות יהודיות , המשקפות את גבול התפתחות העיר עד להקמת המדינה . טבעת נוספת היא של השכונות שהוקמו לאחר קום המדינה . לעומתן - השכונות המתוכננות ייבנו ברובן בשוליים המערביים של הכרמל ( תל אהרון , רמת אשכול , המנחיל , מנורה והקנין , ( או באגן נחל גיבורים ( ורריה , רמת ספיר . ( מרכז הכרמל הוא דוגמא לשכונה , שאין לה גבולות ברורים , ואלה נקבעים ע"י האוכלוסיה באזור או מחוצה לו . לעתים משנה השכונה את תחומה הגיאוגרפי - בשל התרחבותה או משינוי דימויה . השכונה תל עמל , לדוגמא , גלשה מעבר לתחומיה בעבר ושמה מתייחס כיום גם לשכונ...
אל הספר