זאב וילנאי את ידיעותינו על מצבה של חיפה במאות , 17-16-ה אנו שואבים בעיקר מספרות עולי הרגל . מהתאורים עולה , שחיפה לא היתה אלא כפר דל וחרב , הנתון לשלטון הבדווים . בשנת 1575 ביקר במזרח הבוטנאי הגרמני ראולף . ספינתו הותקפה ע"י שודדי ים בעת שעבר ליד חיפה , אך הם הצליחו להימלט . ראולף מתאר את חיפה כעיירה גדולה למדי הבנויה באופן גרוע ; בתיה חרבים ואינם ראויים ליישוב . בראשית המאה ה 17 ~ משל בסוריה האמיר פח'ר א-דין , ששלט גם על סביבות חיפה . דרוזים רבים החלו להגר מסוריה לא"י , ונראה שכפרי הדרוזים בכרמל - עוספיה ודלית אל כרמל - הוקמו בימיו . בשנת , 1624 ביקר במזרח הבארון דה-האייס , שניהל משא ומתן עם פחי ר א-דין בשם ממשלת צרפת . הוא מעיד שחיפה הרוסה , והערבים המעטים המתגוררים בה עוסקים ביצוא כותנה הגדלה בסביבה . אין בה נמל , אך חופה מתאים גם לספינות גדולות . האזור נתון לשליטת האמיר טורבאי הבדווי , נתינו של פח ' ר א-דין . הכנסתו מגיעה עד 120 , 000 לירות , שמזה הוא משלם 24 , 000 לפח'ר א-דין . 1646-ב ביקר בחיפה הנוסע הנוצרי סוריוס , מלווה ע"י מורה דרך יהודי , והוא מתאר : ) " חיפה ) כפר מיושב ערבי...
אל הספר