במאה ה 6 ו התפתחה בצפת תעשיית אריגים , שהתבססה על מקורות המים בנחל עמוד . עולי ספרד הסבו חלק מטחנות הקמח שהיו בנחל למבטשות צמר , בהשתמשם בשיטות שהביאו מארצות מוצאם . הם שמרו על קשר עם קהילות תורכיה ויוון ושיווקו בעזרתן את מוצרי הצמר המשובחים שייצרו בצפת . תעשיית הצמר הממוכנת איפשרה ליצא אריגים באיכות גבוהה ובכמויות גדולות , אך לצידה היתה גם תעשיה ביתית מסורתית , שייצרה אריגים לשימוש מקומי . התפתחות תעשיית הצמר בצפת דווקא , קשורה לכך שמגורשי ספרד הביאו עמם תעשיה זו , וכן לעובדה שצפת שכנה סמוך לנחל עמוד , שהצטיין במקורות מים שופעים יחסית . השיפוע המתון של הנחל והזרימה הרצופה של המים במשך רוב ימות השנה , הכשירוהו להקמת מבטשות צמר ממוכנות . במקום היו כבר טחנות קמח רבות , שהוסבו למבטשות על ידי שינוי טכני לא מסובך . לפנינו שילוב מוצלח של נתונים גיאוגרפיים ותהליכים היסטוריים , שהביאו להתפתחות תעשיה , שהגיעה לשיאה במאה ה - 16 בימי "תור הזהב" של צפת . באותם ימים שקק הנחל חיים ופעלו בו טחנות קמח לצד מבטשות צמר . צפת ירדה מגדולתה בתקופת שלטונו של הסולטאן מורד השלישי , ( 1595-1574 ) כמוסלמי קנאי...
אל הספר