בסוף התקופה הממלוכית , בשלהי המאה ה 15 ובשנים הראשונות של המאה ה 16 מנתה אוכלוסיית צפת כ 1 , 200 יהודים ואולי מספר דומה של מוסלמים . בתקופת הזוהר של צפת באמצע המאה ה 16 מספר תושביה עלה עם בואם של מגורשי ספרד ופורטוגל והגיע בשיאו לכ , 13 , 000 מהם כ 6 , 000 יהודים . צפת עלתה במספר אוכלוסיה על ירושלים ועזה . היתה זו כנראה אחת הערים הגדולות ביותר בארץ , ובה מרכז מנהלי ועיר מסחר חשובה . כן נמצא בה הריכוז הגדול ביותר של יהודים , שמספרם עלה פי שלושה על קהילת ירושלים והיתה לאחת הקהילות החשובות במזרח . לפי ההערכה גדלה הקהילה היהודית פי חמישה במשך 22 שנה !( 1547-1525 ) בסוף המאה ה 16 חלה ירידה ניכרת באוכלוסיית העיר עקב שקיעת תעשיית הצמר , שלא יכולה עוד לעמוד בתחרות מול אירופה ובמיוחד אנגליה . במאה ה 18 הפכה צפת לישוב דל בגודל של עיירה וישבו בה כ 360-300 יהודים בלבד מתוך אוכלוסיה כוללת של כ ס 2 , 50 נפש . ב 1800 הגיע מספר היהודים לכ 600 נפש בקירוב . מספר זה הוכפל עם עליות החסידים והפרושים . אחר כך גדלה הקהילה במהירות ובשנות השלושים עלה מספרה לכ 4 , 000 נפש . שגשוג זה נקטע באיבו ברעש ...
אל הספר