ן ... ן המדרש פותח לנו צוהר להבין מהי פרשנות ( תהא אשר תהא השיטה ) בכל מקרה שהפרשנות חשובה לחיי אנוש . במונחים הרמנויטיים : המדרש מפגין את טיבה ההיסטורי של ההבנה ' . בכך נסגר מעגל . כאמור במובאה מדברי ברנס בפרק הראשון , מן הראוי לראות במדרש כעין המשך לאותה פעילות ספרותית אשר יצרה את כתבי הקודש עצמם . בשל היסטוריה ספרותית זו אנו מוצאים כבר במקרא עצמו מידה מסוימת של הסתכלות עצמית , ציטוט עצמי ופרשנות עצמית - תכונות שהן אולי בולטות יותר במקרא מאשר בספרויות שתולדותיהן שונות באופן מהותי . כקוראים שקדנים של המקרא פיתחו חז"ל רגישות יתרה ליחסים אינטרטקסטואליים אלה בתוך כתבי הקודש , וכתוצאה מכך , במהלך פעילותם ההרמנויטית עסקו בתהליך יצירתי , שבו נטלו מקראות והרכיבו מהם טקסטים חדשים בדרך של צירוף וצירוף חוזר . כך חשפו זיקות פרשניות שהיו מצויות כבר בטקסט , כביכול , ואף יצרו זיקות חדשות על ידי גילוי קשרים לשוניים חדשים לבקרים . יצירה חדשה זו נחוותה כהתגלות ממש , וכך קם העבר המקראי לחיים בתוך ההווה המדרשי . שיר השירים , שהוא שיא השיאים של הפיוט המקראי ונתפס אף הוא כסיפור של התגלות אלוהית , היה למוק...
אל הספר