פרק ז שיר השירים כמשל: מנעול או מפתח?

פירוש עלום שם , שיוחס בעבר לרב סעדיה גאון , מדמה את שיר השירים ל'מנעול שאבר מפתחו . ' כמה מאות שנים קודם הגדירו בעלי המדרש את שיר השירים כמשל , כמפתח הרמנויטי לפתיחת מנעול התורה . אך גם חז"ל וגם ר' סעדיה גאון פירשו את שיר השירים עצמו , בעיקרו של דבר , באותה דרך : כפיוט שנושאו האהבה בין הקב"ה לבין ישראל . מכאן עולה מיד השאלה : כיצד ייתכן שתפיסות הפוכות מביאות לידי אותו פירוש ? מה משמעותו של הניגוד בין התפיסות ? איזה גורם היסטורי יצר הבדל זה בהבנת עצם טיבו של הטקסט ? שאלות אלה ברצוני לבחון בפרק זה , בייחוד כדי להגיע לידי הבנה טובה יותר של המדרש ושל מחשבת חז"ל בנוגע לפרשנות ומשמעות . שלמה המלך , מחברו של שיר השירים על פי המסורת , מוצג במדרש כעין אב טיפוס של פרשן נוסח חז"ל . בהמשכו של המדרש משיר השירים רבה ( א , ח , ( שצוטט בפרק ה , חז"ל מביאים לא פחות מחמישה משלים הנותנים בידינו כעין ידית ' ) אוזן ( ' כפולה - על פי תוכן ועל פי צורה - לאחוז במשמעות עבודתו הפרשנית של שלמה : רב נחמן תרתין = 1 אמר שני משלים . ( רב נחמן אמר : [ התורה דומה ] לפלטין גדולה שהיו בה פתחים הרבה , וכל שהיה נכנס בתוכה...  אל הספר
מכון שלום הרטמן