פרק ו הים עמד כנגדו: המדרש וה(פסיכו)דינמיקה של האינטרטקסטואליות

נוסח המקרא , כפי שהוא מצוי בידינו כיום , אף הוא מספר לנו לא מעט על מה שאירע לו . ניכרות בו עקבותיהם של שני טיפולים מנוגדים . מצד אחד , שלטו בו ידים שסילפוהו , סרסוהו והרחיבוהו , עד שהיה להיפוכו , כדי שיתאים לתכליות סמויות . מצד אחר , נהגו בו זהירות ויראת כבוד והשתדלו לקיימו כמות שהוא , על כל מה שנמצא בו , בלי שים לב לכך , אם תואמים הדברים או מכחישים את עצמם . וכך מצויים כמעט בכל חלקיו חיסורים תמוהים , חזרות מפריעות , סתירות מוחשיות , סימנים לדברים שבקשו להעלים ו . [ ... הקושי הוא לא במעשה עצמו , אלא בסילוק עקבותיו . אין זה מקרה שהמלה עיוות בגרמנית - Entsteilung - ניתנת להתפרש בשני לשונות , גם כשינוי צורה , גם כשינוי מקום , כהעתקה למקום אחר . ואכן , במקרים רבים נוכל לסמוך על כך , שהמודחק והמוכחש בנוסח המעוות יתגלה בכל זאת מוצנע אי שם , ולוא גם מסולף ומנותק מהקשרו . אלא שלעתים קשה למדי לעמוד על כך ' . כריסטופר ג'ונסון , במאמר חשוב , הצביע על כך שפרויד מתווה כאן אנלוגיה רבת עוצמה בין עבודת הטקסט לבין עבודת החלום . כיאה ליליד המאה התשע עשרה , הוא מעלה בדמיונו טקסט 'טהור , ' 'מקורי , ' שעוו...  אל הספר