עד כאן ניסיתי להראות כיצד אפשר להבין את המדרש כפרקטיקה קריאה אינטרטקסטואלית , שביסודה תחושה ברורה שהמקרא הוא טקסט המפרש את עצמו . המכילתא מנצלת חלקי מקרא אחרים כדי לקרוא את ספר שמות בכמה וכמה דרכים שונות . הצעתי לקרוא מבנים אלה כאילו הם מייצגים שני עקרונות ארגון בסיסיים של הלשון : פרדיגמות וסינטגמות . בפרק זה וכבאים אחריו אעסוק בקריאת הסוגה העיקרית של המדרש הסינטגמטי , הוא המשל . המשל פועל את פעולתו ההרמנויטית על ידי עריכת טקסטים שונים במבנה סיפורי חדש , המשמש בהמשך מסגרת והקשר לפסוק הטעון פירוש . יש חוקרים שזיהו את ה'משל' המדרשי עם מקבילו הלועזי , ה'פרבולה' ( לטינית : , parabola וכך גם ביוונית , ( ונימוקיהם עמהם . ראשית לכול , כבר הראה דוד פלוסר בעליל שהפרבולות בספרי האוונגליון שבברית החדשה והמשל בספרות חז"ל שייכים ללא ספק לאותה מסורת . שנית , המילה היוונית parabole באה בתרגום השבעים של המקרא ואף בטקסט היווני של ספרי האוונגליון כתרגום ל'משל' העברי . ברם , קיימים גם הבדלים ניכרים מאוד במבנה הסמיוטי בין הפרבולה של הברית החדשה למשל המדרשי . כדי לברר את מבנה המשל על הצד הטוב ביותר , אדון ...
אל הספר