מאז 967 ו זכתה ספרות ארץ ישראל לשגשוג שאין לו תקדים , ופורסמו מאות רבות של ספרים . נפתחו קורסים להכשרת מדריכים , וחוגים אקדמיים ללימודי ארץ ישראל . לצד הספרות הפופולרית לגווניה , פורסמו גם מאות ספרים מעמיקים בעשרות תחומים , שנועדו לקהל המשכיל , והיד עדיין נטויה . רק נושא מרכזי אחד נתקפח : מתודיקה של הדרכת מטיילים . לא פורסמו אודותיו ספרים של ממש , ואת מספר המאמרים הראויים אפשר למנות על אצבעות יד אחת . יתירה מזו , גם בקורסים ובתכניות ללימודי ארץ ישראל הוא לא זכה להתייחסות של ממש . לא נוסדו מרכזים או מסגרות אחרות ולא קמו מומחים ובני סמכא שהתמחו במתודיקה של הדרכה . בין התחומים הרבים שגדשו את תכניות הלימודים למורי דרך , הנושא נדחק לקרן זווית וזכה להתייחסות אגבית ובלתי מחייבת . איש גם לא ניסה להתייחס לכך מההיבט הרב תחומי המעשי , כמו , למשל , הדרכה במוזיאונים לסוגיהם , הדרכת אתרים ארכיאולוגיים או הדרכה בירושלים , במצדה ועוד . אל נכון נושאים , שהם נכסי צאן ברזל ולחם חוקו של המדריך . לפנינו נושא חדש , שהספרות אודותיו מועטה ביותר גם בשפות אחרות . הוא נחשב לקשה ואין לו דיסציפלינה או אפילו דפוסי ...
אל הספר