לפי במ' לב חמדו בני גד וראובן שהיו בעלי מקנה רב את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד וביקשו את משה להיאחז בה ולא לעבור את הירדן לארץ כנען ( פס ' א ה . ( תגובתו הספונטנית של משה היתה נרגשת , לא זו בלבד שראה בה גישה אנוכית : "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה " ( פס ' ו , ( אלא גם ראה בה חטא שאינו נופל בחומרתו מחטא המרגלים , שהרי במעשיהם הם עשויים להניא את לב העם מלכבוש את הארץ היעודה להם ( במ ' לב , ז טו . ( בני גד וראובן מצהירים שאין בדעתם להשתמט מלהילחם על כיבוש כנען . הם ישאירו את מקניהם ובני משפחותיהם בעבר הירדן מזרחה , אבל הם עצמם ילכו עם אחיהם להילחם ולא ישובו לנחלתם עד שאחיהם ינחלו את נחלתם בעברו המערבי של הירדן ( פס ' טז יט . ( משד , מסכים לתנאי בני גד ובני ראובן וקובע כי ארץ מושבם תהיה להם לאחוזה רק אם יחלצו לפני ה' למלחמה , עד לכיבוש הארץ . התנאי מובא לפני אלעזר הכוהן וראשי אבות המטות , ואז מאשר משה את מתן הגלעד לשניים וחצי השבטים ( פס ' כ לג . ( תיאור קצר של השתלשלות העניינים הובא בדב ' ג , יב כ , כנספח לסיפור כיבושן של ממלכות סיחון ועוג . הגישה השלילית שבדברי משה כלפי בקשתם של שבטי עבר הי...
אל הספר