פתיחה זו על החכמה מקבילה לפתיחה של סדרה ב ( ד יא ואילך . ( שם מתואר היחס של החכמה לתלמידיה , ובאן מתואר היחס של התלמיד אל החכמה , הצורך להתאמצות יתרה מצד התלמיד כדי להשיג את החכמה . בסםקה זו נכנסו ל ע שני חרוזים שאינם שייכים לכאן ( פכ"ג כד , ( ונשמטו ממנה חמשה חרוזים שנשתמרו בתרגומים יז יט . השתדל כל ימיך להשיג חכמה , עבוד בה כעובד את האדמה , ואז תקצור את תבואתה 1 יז ] בנעוריך התחל בלימוד החכמה מצד המוסר והתוכחה , הצד הדיסציפלינרי המלמד את האדם לכבוש את יצרו ולשלוט ברוחו , המרחיק את האדם מן הרע ומדריכו בטוב , ואז בזקנתך תשיג את החכמה עצמה , היא הכרת הטוב המוחלט near ? פסוק זה נשמט מ ע בכ"י א , ובכ '' י ג נשתמרו רק שתי התיבות האחרונות . בנעוריך כה הו . קח כן 1 0 י : E 1 uXe !; ai > בח , 0 שיבוש מן t ( np > Inibzlai השי לא לט . — שיבה יש' מוד . — תשיג י ן ס : תמצא , חםשי ( םי"ה . < [ יח ] החכמה אינה נקנית אלא ביגיעה , כמו תבואת האדמה . — ובקוצר יותר טובה גרסת י : וכזוךע , כלומר עבוד בחכמה כחורש וזורע העובד עבודה קשה וממתין עד שתשא פריו ם ; 3 זיךע ןכקוצר . — וקוה ס ' תאסף , אולי פירש מלשו...
אל הספר