[ 811 כדי לעמוד על טיבו של המקור העברי של ם ועל מקומו בתולדות הנוסחה העברית של ספרנו , עלינו להשוותו למקור העברי של י מצד אחד ולנוסחה של ט מצד שני . במקומות רבים מסכים ם לי נגד ע ! השוה למשל בפירושנו : ג ז יט , ד ה כה , ה א יט , ח ג , יא ז יו יח כ לז לח מו , יב ט יה יו כב כג , יד יה , יו א , כ ד , כב יז , כה יא יב , ל יו , לב ל , ועוד הרבה . הסכם זה מוכיח שלפחות ברובם של מקומות אלו גרס המקור העברי של ס כמו המקור העברי של י , ולא כמו ט שלנו . אמנם לא בכל מקום שיש הסכם בין י ו ס מוכח דוקא שהיתה גרסה משותפת למקורות העבריים שלהם , כי אפשר ש ם תרגם מתוך י או על פי י , ונגד המקור העברי שלו . אבל זה אירע רק במקומות מועטים , כשהמקור העברי שלו היה קשה הבנה , והמתרגם הסורי התקשר . בהבנתו , ולכן הקל מעליו את העבודה ותרגם מתוך י , כמו למשל מג ב יא . וכבר ראינו למעלה שלפעמים השמיט לגמרי מקומות שהיו קשים עליו לתרגמם . ראיה לדעה זו שהמתרגם הסורי לא העדיף את י במקום שהתנגד למקור העברי של ס יש למצוא במקומות המרובים שבהם מתרגם ס נגד י , בודאי מפני שהמקור העברי שלו גרס אחרת , והוא נגרר אחרי המקור העברי ש...
אל הספר