בעשור האחרון חלו התפתחויות בתאוריה של הרגולציה , ואלה הולידו משפחה של תאוריות המכונה " תאוריות משילות חדשה" es ) י heor פ nce ב ern צ . ( new go התאוריות הללו נוגעות לתחומים שבהם יש קושי אינהרנטי להכווין התנהגות באמצעות כללים קשיחים הנכפים מלמעלה על ידי המערכת הרגולטורית , בין השאר מכיוון שמדובר ברגולציה של תופעות מורכבות , מרובות פרטים ותלויות הקשר . העקרונות המנחים של שיטת המשילות החדשה הם שיתוף ושותפות , ביזור , גמישות והתפתחות מתמדת . המטרה העיקרית היא להפוך את הגופים המפוקחים מגורמים פסיביים לשותפים אקטיביים הן בשלב גיבוש הכללים הן בשלב היישום והאכיפה . כאשר ההחלטות זורמות מלמעלה למטה , מתפתחים יחסים של יריבות וחוסר אמון בין המפקחים למפוקחים . במודל החדש הדגש הוא על שיתוף פעולה ותקשורת הדדית , מתוך נקיטת גישה של פתרון בעיות ולא כפיית כללים . יתרה מזו , במקום כללים אחידים המגובשים במרוכז ומוחלים על כולם כאחד , המשילות החדשה מאפשרת קשת רחבה של פתרונות ייחודיים המפותחים על ידי דרגים הקרובים לשטח . כך נוצר תחום ביניים בין רגולציה לאירגולציה , מרחב המכונה " אוטונומיה מוסדרת" onomy ) פ ...
אל הספר