עבודת חינוך זו היתד . תובעת עסקנים ומורים , שיתמסרו לה ; 'ווסחוד' ראה עצמו חייב 'לעורר בקרב הנוער שלנו , גברים ונשים , בקרב עסקנינו הציבוריים , אשר לא נכחדו עוד מישראל , לעבודה פוריה לתועלת החינוך היסודי . העיקר בעבודה קדושה זו הוא , כמובן , לא מעשה הצדקה החיצוני , לא הופעה כאיש חסד למראית עין אלא מסירות נפש צנועה לעניין ההשכלה העממית , שאינה שואפת לכבוד ולמתנת בצע . פעילות מסורה שאינה מבקשת שכר אלא סיפוק רוחני ומוסרי' . 217 'אילו היתד . לנו , ליהודים הרוסים , אינטליגנציה ערה יותר לצורכי ההמונים היהודים' — כותב העיתון במקום אחר '— האם לא היה משתנה לטובה הטיפוס המסורתי של בית הספר למתחילים שלנו שירשנוהו מחשכת ימי הביניים ? אמת , השכלת העם הוא עניין מורכב וקשה , שהחובה לדאוג לו מוטלת על המדינה , אולם ליזמה הפרטית חלק גדול בהתפתחות החינוך בכל הארצות המתפארות ברמת השכלתן . במצבם החינוכי של יהודי רוסיה יש מקום רב ליזמה כזו . תפקידה לשנות את תנאי החינוך היסודי שלנו' . 218 מאודיסה כותב ק . שרמן ומתריע על יחס הזלזול ללימודי היהדות מצד המורים היהודים . 'לחרפתנו' — כותב הוא '— עלינו להודות כי ...
אל הספר