לאט לאט מתגבשת בסוף שנות התשעים השקפתו של 'ווסחוד' על אופי עבודת החי נוך היהודית , שבמרכזה יעמוד בית ספר ציבורי יהודי , משום שלפי הערך הרב הניתן בחינוך ילדים יהודים לחינוך דתי יש הכרח כי חינוך זה יאורגן בד בבד עם חינוכם הכללי , ויזה אפשר רק בבתי ספר מיוחדים המתאימים לדרישות הילדים היהודים' 97 ג . מאחר שבתי הספר היהודיים הממשלתיים הכזיבו ולא מילאו תפקידם ביחס לתביעות החינוך הדתי , מוטב שיקום בית ספר כזה ביזמת הציבור היהודי . אחת מכתבי העיתון מציע הקמת בית ספר ציבורי שיהיה נתון לפיקוחם של נבחרי העדה , ובו ילמדו בד בבד מקצועות יהודיים וכלליים וישמרו כל מצוות הדת , 'טיפוס זה של בית ספר הוא המתאים ביותר להחליף את החדרים' . ' ווסחוד' מציין , כי 'היהודי הפשוט נאמן לדתו ורוצה שילדיו יהיו דתיים , יידעו עברית ויכבדו את מצוות דתם . אבותיו עלו על המוקד עבור אמונתם . הוא עצמו סובל רדיפות עבור דתו , ויש לו הזכות המלאה לתבוע שבית הספר יחנך את בנו ברוח היהדות האמיתית . החדר מבטיח לו זאת כשלימות , הוא רואה שהמלמד הוא יהודי כשר , המקיים את כל מצוות הדת ומוסר לו מתוך אמון את בנו . אילו ידע המלמד רוסי...
אל הספר