עם כל חיבתו לבית הספר הרוסי לא התעלם 'ווסחוד' מבעיית הקשר בין חניכיו של בית ספר זה לבני עמם . בסיפורו של י . יארוישבסקי 'זרמים שונים' טוען המורה רוזנוואלד : 'בקרעה בפעם כפעם כוחות צעירים חדשים , בתיתה להם כיוון העושה אותם זרים לבני עמם קוטלת הממשלה בשיטתיות את העם היהודי . הביטו על הצעירים שלנו בעלי ההשפלה התיכונית והגבוהה : מה משותף להם וליהדות 1 מה חוץ משמם — שאינו נוח להם—מקשר אותם עם עמם די י 'כאשר מוסרים ילד יהודי לגימנסיה' — כותב י . בנדרסקי מקיוב — 'קורעים אותו תיכף ומיד מן השפה העברית ומכל דבר יהודי . לעתים מחזיקים למראית עין בשביל האדון הגימנזיסט מורה יהודי הנמצא בתנאים בלתי אפשריים כאלה , שעליו לנטוש את עבודתו או להתבזות עבור פת לחם ולקבל שכר עבור השפלתו המוסרית ולא עבור הלימוד . בהינתקו מן השפה מתרחק הילד גם מעמו וגם מהוריו' . * מוויטבסק כותבים , כי 'אין אף אחד מגומרי בתי הספר היהודיים הממשלתיים היודע כראוי את תולדות ישראל ואת שפתו , אפילו לא את טעמי החגים היהודיים . כך הוא המצב לגבי ידיעת היהדות בין תלמידי הגימנסיות במקום ותלמידותיהן' . " בגרודנה מתביישים התלמידים היהודים ...
אל הספר