עוד בשנת 1883 הגישה 'חברת מרבי ההשכלה' בקשה למשרד החינוך להקמתו של בית מדרש גבוה לרבנים , שבו ישתלמו בוגרי גימנסיות בלימודי היהדות על מנת שישמשו בסיימם את חוק לימודיהם כרבנים בקהילות ישראל ברוסיה . בקשה זו נתקלה במעצורים רבים . החמור בהם היתה התנגדותם הנמרצת של חוגי החרדים . 25 בעיה זו נידונה אז מעל דפי 'ווסחוד . ' אחד ממשכילי וולוז'ין הציע להפוך את סדר התכנית ולקבל לבית מדרש זה 'אנשים יודעי תלמוד שילמדו עברית ורוסית , היסטוריה כללית ויהודית ושאר מקצועות השכלה' . חניכים אלה , שיהיו בני תורה , יתקבלו יותר על לב העם . מ . לוין מסלונים כתב , כי 'רובם של יהודי רוסיה זקוק לעת עתה לרבנים יודעי תלמוד ותורה , יראי שמים ומאמינים , עם השכלה מועטת לעת עתה , עם ידיעת השפה הרוסית , עם סובלנות דתית ונטייה ליבראלית' . הוא היה סבור , כי יהדות רוסיה לא בשלה עדיין לרבנים נוסח הסמינריון לרבנים בברסלאו . רבנים מסוג זה יביאו רק למחלוקת בקהילותיהם . כמה שנים לאחר מכן הציע א . פומפיאנסקי , שנזכר לעיל , לשכלל את ישיבת וולוז'ין 'ולהוסיף שיעורים ברוסית ובלימודים כלליים אל תכנית לימודיה הרגילים' . בהצעה זו תמך ג...
אל הספר