בהיותו נאמן למסורת העיתונים היהודים רוסים שקדמו לו , לא ראה 'ווסחוד' את עצמו כעיתון אפולגוטי המכוון כלפי חוץ , אלא מצא לנכון לדון בכל העביות הפנימיות של יהודי רוסיה ולחוות את דעתו מצד האינטליגנציה היהודית רוסית . נוהג זה נבע מעצם הנחתם של בעלי עיתונות זו , כי הרוסית חייבת להיות שפת חייהם של יהודים ברוסיה ובה עליהם לתת ביטוי לכל צורכיהם החברתיים והתרבותיים . אם בראשית דרכה היססה העיתונות היהודית רוסית לעשות בעסקי 'כביסת הבגדים המלוכלכים בפני זרים / דבר שמצא ביטויו בפולמוס החריף נגד מאמרו של א . ל . ליבאנדה ב'ראזסביט' הראשון , הרי ברבות הימים , כשפנתה עיתונות זו לשכבה גדולה של אינטליגנטים יהודים רוסים , שרבים מהם לא קראו בעיתונות העברית והאירית , החלו ענייניה הפנימיים של היהדות לתפוס בה מקום נרחב . על כך כותב 'בן עמי' באחד ממאמריו בשנת , 1884 ומובטח לו 'כי בימים הבאים תיתן העיתונות ( היהודית רוסית ) יתרון לטיפול בבעיות הפנימיות בכל פינות החיים היהודיים , הרוחניים , החומריים והכלכליים . עליה להוכיח סוף סוף , כי הדיפת האויב החיצוני , אם גם תיעשה בהצלחה , אינה מספיקה , אם יחד עמה לא יעלה חי...
אל הספר