מקום לעצמו קובעת מלחמתו של 'ווסחוד' בפוגרומים . בשנת 1882 הקדיש 'ווסחוד' חלק ניכר מעמודיו לפרסום משפטי הפרעות . בניתוח מפורט של חומר זה הוכיח א . מיש , כי אין שחר לאשמה , כי הפורעים עשו את מעשיהם כתגובה על הניצול האכזרי שהיהודים ניצלום כביכול in וציין את סיבותיהם האמיתיות : ( א ) הפצת שמועות בעם על רשות שנתנו השלטונות להכות ביהודים ; ( ב ) יחס של עידוד מצד השלטונות לפרעות . הוראות בלתי נבונות הגובלות בכוונה רעה של פקידים , שעליהם הטיל החוק לשמור על הסדר הציבורי ; ( ג ) הסתה של בעלי מלאכה , סוחרים וכמרים ; ( ד ) האפשרות ליהנות בלי עונש מרכוש יהודי בעת האנדרלמוסיה , הוא גם הזכיר גילוי ' השקפות קומוניסטיות על דבר הקניין הפרטי' , שבאו לידי ביטוי בימי הפרעות . אחרי כל פוגרום ופוגרום באה ב'ווסחוד' תגובה חריפה , ועמה תיאורים של עדי ראייה של סופרי העיתון והעתקות מפרסומיהם של עיתונים אחרים . חושש היה לנדאו , כי הפוגרום ישתרש ברוסיה וייהפך לתופעה רגילה וחוזרת . לאחר הפוגרום בנוב 1 מוסקו בסק ( בספטמבר , ( 1884 כאשר לא מצאה העיתונות הרוסית צורך להגיב עליו במשך כמה ימים , כתב 'ווסחוד : ' 'מפליא ...
אל הספר