את אישורה של 'החברה לתמיכת איכרים ובעלי מלאכד ' . באודיסה ( 1890 ) ראה 'ווסחוד' כשלב חדש בתולדותיה של חיבת ציון וקידמו בברכה . העיתון מביא שיחר . של כתב 1 מאודיסה עם אחד מחברי החברה החדשה — 'אדם משכיל שענייני המוני העם קרובים ללבו' ( מן הסתם —מנשה מרגלית . ( חבר זה מנסח את מטרות החברה בצורה המצומצמת ביותר . הוא מכחיש את 'הנחת השקר של ארגון הגירה המונית בכוונה נסתרת לתחייה לאומית במדינה' . החברה 'תצטמצם בפעולה צנועה , בהתאם לתקנונה , ' ו'במידה שתצמצם החברה את תחומי פעולתה כן תהיה פעולה זו פורייה יותר . ' ו'ווסחוד' מסביר את נימוקי התנגדותו לפעולת 'חובבי ציון' קודם ומודיע , כי הואיל וכוונת החברה היא רק לטפל באנשים , שכבר התיישבו בארץ ישראל , ובראשה עומדים אנשים כד"ר י . ל . פינסקר , מ . מרגלית ואחרים , 'אשר ידעו בלי ספק לנהל את ענייני החברה בזהירות הראויה ובמרץ הראוי' —מוכן הוא לקבלה בברכה . במאמר ראשי מצטרף 'ווסחוד' בהתלהבות יתירה להכרזתו של ועד החברה הא 1 די סאית , שהזהיר את המוני העם 'המדוכאים עד כדי כך שמוכנים הם להיאחז בכל קנה קש , ' שייסוד החברה לא יעורר תקוות רבות ולא יביא להגיר...
אל הספר