אופיינית לעמדתו של 'ווסחוד' היתה התנגדותו ל'פולנים בני דת משה' והסתייגותו מעיתונם 'איזראליטה . ' הוא לועג להצעה שבאה בעיתון זה , שלפיה יחליפו כל יהודי פולין את שמותיהם בשמות פולניים , ומשווה אותה להצעת הכת הריפורמיסטית ' ישראל החדש' לקרוא לבית הכנסת בשם 'כנסייה' . « בהביאו את דעת 'איזראליטה' על 'חיבת ציון' מציין 'ווסחוד , ' כי עיתון זה הוא אולטרה אסימילאציוני ורואה את היהדות מנקודת ראותם של בני תקופת מנדלסון , שהכירו ביהדות רק דת ולא אומה . ' האם חושב 'איזראליטה' לשכנע על ידי הנחה נועזת זו , כי היהודים אינם אומה , אפילו ' חובב ציון אחד ן' — שואל 'ווסחוד . ' כאשר תבע 'איזראליטה' 'הדבק בתכניתו , התבוללות ויהי מה , בלי לנטות ימינה או שמאלה' , לכפות על המוני היהודים בפולין את הלשון הפולנית , השיב 'ווסחוד , ' שלא נמנה עם חובבי שפת אידיש , כי קנאותו היתירה של 'איזראליטה' להתבוללות מעבירה אותו על דעתו , ומציין מה רב ערכה של שפת אידיש לחינוכם של ההמונים . לעומת זאת מצטרף הוא לעיתון פולני שגער ב'פולנים בני דת משה' על כך , 'שבשאיפתם לדבוק בחברה הפולנית משתדלים הם להתרחק ככל האפשר מחייהם ומצורכיה...
אל הספר