הבעיה המרכזית שעמדה בפני כל משכיל ואינטליגנט יהודי , בייחוד מאז שנות השמונים ואילך , היתד , בעיית יחסו לעם היהודי . הכרעה בבעיה זו היא שקבעה את דרך חייו הציבורית של איש האינטליגנציה היהודית רוסית — אם לטמיעה גמורה או לפעילות למען בני עמו . השקפתו של 'ווסתוד' על מהותו ועל דרכו של העם היהודי היתד . מעורפלת ונעה בין הטפה להתבוללות מתונה ' ) התקרבות ( ' בעם הרוסי ובין הכרה בלאומיות היהודית . לנדאו עצמו חיפש כנראה את שביל הזהב בין שני הקצוות , ונתן חופש מסוים לעוזריו השונים , שבהם היו לאומיים מובהקים כבן עמי וכש . פרוג , ואסימילאטורים , נוסח ' רוסים בני דת משה , ' כד"ר ש . גרוזנברג וכדובנוב הצעיר . בדרך כלל נאבק 'ווסחוד' גם עם האסימילאציה הקיצונית ' ) התמזגות ( ' ובהטפה לזו וגם עם הלאומיות הראדי קאלית של 'חובבי ציון' והציונים . גורם נוסף , שהשפיע על דרכי ביטויו של העיתון בשאלת הלאומיות היהודית , היתה התחשבותו בדעת הקהל ובעיתונות הרוסית . אף הליבראלים שבין הרוסים ראו את ההתבוללות של היהודים ואת טמיעתם כתנאי המובן מאליו להתאזרחותם ברוסיה . עצם הופעתו של עיתון יהודי מיוחד לענייני היהודים נרא...
אל הספר