הקריאה לפרודוקטיביזאציה ולהתיישבות חקלאית

למרות ההבדל באופי ובמזג שבין שני עיתונים אלה היה יחסם לרוב השאלות שעמדו אז ברומו של העולם היהודי דומה בעיקרו , ובייחוד לגבי תוכנית ההצלה המרכזית , שבה היו מאוחדים כל משכילי רוסיה , והיא העברתם של היהודים לחיי עבודה , ובעיקר לעבודת אדמה . תוכנית זו לא היה בה מן החידוש , וכבר קבעוה ראשוני המשכילים ( ביניהם נטע נוטקין , 1797— וריב"ל ( 1828— במרכז תוכניותיהם לתיקון החיים היהודיים . בימי אלכסנדר הראשון וניקולאי הראשון נעשו אף נסיונות רציניים להגשימן , ובסוף מאה י"ט היו ברוסיה כ 300 מושבות יהודיות ובהן כ 13 , 000 משפחות ( כ 76 , 000 נפש . ( מרכזן היה בפלכי הרס ; 1 וייקאטרינוסלאב . " חוץ מן הצד הכלכלי — זו עזרה להמוני היהודים הנמקים בעוניים בתחום המושב — היה לרעיון התיישבות היהודים גם צד מוסרי מדיני חשוב . אמנם אליהו או רשאנסקי הליבראל ראה את תפקיד היהודים בפיתוח המסחר והתעשיה ברוסיה , אולם בהשפעת 'הנארודניקים' מזה והסלאביאנ 1 פילים ותלמידיהם מזה נעשה 'הקאפיטאליזם' בעיני האינטליגנציה למין מפלצת , שרוסיה צריכה להיפטר ממנה בכל מחיר , והשתתפותם של היהודים בפיתוח הקאפיטאליזם ברוסיה נחשבה להם ב...  אל הספר