חשיבות יתירה היתה ב'ביבליותיקה' למדור הביקורת הספרותית , שעל פי המסורת הספרותית ברוסיה חרגה מתחומיה ועסקה גם בפובליציסטיקה . ראש המדברים במדור זה היה י . ל . גורדון , 43 שפרסם בשני הכרכים הראשונים 'השקפה על הספרות העברית בימינו . ' במאמר הראשון ( כרד א ) מסר יל"ג מעין סקירה כללית על ספרות ישראל , כשהוא מקלס ומעלה את הספרות המקראית ומשפיל את ספרות התלמוד וימי הביניים . ' בתקופה התלמודית' — כותב הוא — 'כלומר מימי ראשית יצירת התלמוד עד ימינו , היו היסודות הראשיים והמכריעים בספרות י הדתי והמשפטי . ידיעות ומדעים כלליים , שהחלו להתפתח אצל עמים אחרים , לא מצאו להם מקום בזמן ההוא בספרותו של עם , שלא יכול ליהנות מהם הנאה של ממש בחייו המעשיים . השירה והמליצה ירדו ומצאו להם מקום , בדרגה בינונית למדי , ביצירות השירה הדתית . לעומת זאת נרדפו השירה והספרות החילונית כדברי אפיקורסות . « ' הספרות העברית החדשה היא לדעת גורדון , 'ריסטו ראציה חלקית של ספרות התקופה הראשונה' . 45 ראוי לציין , כי בו במקום יצא א . לנדאו בהערה בשולי העמוד לסתור את דברי גורדון . הוא כתב כי ' הנחות אלה של המחבר הן מוזרות למדי , ה...
אל הספר