אין לומר , כי פרעות מסוג זה היו חידוש גמור באודיםה . כבר הזכרנו לעיל את הפרעות בפסחא , 1859 שהאיצו במידה מסוימת במשכילי אודיסה להוציא את ה'ראזסביט . ' ' דין' עצמו נאלץ להגיב בכל אחת משלוש שנות קיומו על מאורעות מעין אלה . בקיץ 1869 הוכו יהודים בחוצות אודיסה 3 / ובסוף 1870 כותב א . לנדאו על 'הפגנות איבה אנטי יהודיות באודיסה' ומציין , כי הן 'תופעה כרונית' בעיר . הוא אף שאל 'למי היזמה במאורעות אלה החוזרים , כזכור לנו , מדי שנה בשנה ? החידוש במאורעות של שנת 1871 היה היקפם . המהומות נמשכו שלושה ימים , וכ 1400 יהודים נפגעו , nm או נשדדו . קשה מזה היה ליהודים יחסם של השלטונות , שהתבטא באדישות שהסתירה בקושי את אהדתם לפורעים , ושבעתיים קשה היה להם יחסם של בני 'החברה' הרוסית , שהאינטליגנטים היהודים שאפו כל כך להתמזג עמהם . אלה יצאו בכירכרות ( לפי עדותו של א . אורשאנסקי ) לחזות במחזה הפרעות . *» בייחוד הרעיש את לבם של האינטליגנטים יחסה המוזר של העיתונות הרוסית . העיתונות הצוררת הכריזה , כי הניצול היהודי הוא שגרם לפרעות באודיסה , וזו ' הליבראלית , ' כביכול , שהיהודים לקחו חלק רב בפיתוחה , מילאה פ...
אל הספר