ב'בטרם' מתפרס ההקשר הספרותי על פני כלל המבנה והמרקם , וחודר כמעט לכל פינה שבסיפור . לא כן ב'אצל . ' גם לסיפור זה הובאו רכיביו השונים של ההקשר הספרותי בשפע רב — אמנם , לא כשפע שנחשף ב'בטרם' — אך הם מאורגנים בו באופן שונה , משולבים בדרך אחרת בעלילה ובמבנה , וממילא הם ממלאים גם תפקיד שונה בקביעת ההגות ( או המשמעות ) הכוללת של היצירה . מבחינה מבנית , ההבדל בין נוכחותו של ההקשר הספרותי בשני הסיפורים מתגלה כהבדל שבין ארגון בתפזורת לארגון בהקבצה . ב'בטרם' נפרס ההקשר הספרותי כרשת גדולה או כמסכת של רשתות המכסות את פני הסיפור כולו ; ב'אצל' הוא מוצבר בכמה נקודות בטקסט , בעיקר בנקודת המוקד העלילתית והמבנית של הסיפור ( הפרק הרביעי . ( משום כך אין גנסין עושה כאן שימוש רב ברכיבים העיקריים — האנלוגיה והרשת הספרותית — שאיפשרו לו את פריסתו של ההקשר הספרותי ב'בטרם . ' במרקם הלייטמוטיבים העשיר והסבוך שבסיפור , אין רכיבי ההקשר הספרותי ממלאים תפקיד פעיל במיוחד . אדרבה . מרקם זה פונה בעיקרו מעולם התרבות , הספרות , המילים והג'סטות הרטוריות אל היפוכו : העולם האכזרי , הטורף והנטרף , של הטבע , המסתמל בבעלי חיים ...
אל הספר