אופיה של הקבוצה האחרונה של רכיבי ההקשר הספרותי הוא בעיקרו תימטי והגותי . היא קשורה בעיצוב הדמויות , קביעת התימות הכלליות וגיבושה של ההגות , היבטים שאינם נוגעים ישירות לענייני מרקם , סגנון ותכנות , שהדיון עד כה עסק בעיקר בהם . מדובר ברכיבים 'גדולים , ' כגון : דמויות סופרים המופיעות בסיפורים , ולעומתן דמויות קוראים בעלות יחס רגשי כזה או אחר אל עבודת היצירה של אותם סופרים ; תיאורי לבטים , הצלחות וכישלונות בתהליך היצירה הספרותית , וכן דיונים במכלול היצירה או בדוגמאות ספציפיות שלה , ויכוחים על מהותה , ערכה וייעודה . אלא שבקבוצה זו כלול גם רכיב המצטרף על פי היקפו וטיבו לרכיבים ה'קטנים' והמקומיים שנדונו בפרקים הקודמים . מדובר בקטע הטקסט הבדוי — קטע טקסט מצוטט , בשלמותו או בחלקו , שמקורו לא ביצירת ספרות מסוימת מוכרת לנו , אלא כל כולו בדוי , מחובר על ידי גנסין עצמו , שכתבו כדי לייחס אותו — כיצירה ספרותית מכל סוג שהוא — לאחת הדמויות המופיעות בסיפוריו . טקסטים בדויים אלו שייכים בבירור לשלבו הנוכחי של דיוננו , משום הקשר הגלוי שבינם לבין דמויות הסופרים המעוצבות בסיפורים , וכן בינם לבין הוויכוח המתנ...
אל הספר