הפרק או הסצנה המבוססים על אנלוגיות ספרותיות מרחיבים את תחום תחולתו של ההקשר הספרותי אל מעבר לרמיזה ולציטטה הקצרות ואף לקטע הפרודי . שגם אם הוא מתארך עדיין אין היקפו רב . האנלוגיה הספרותית מתפקדת בעת ובעונה אחת בשתי מערכות ו במבנה הכולל , האנלוגי , המאפיין כמה מן הסיפורים המרכזיים של גנסין ( בעיקר 'הצדה , ' 'בינותיים' וב'טרם ;( ' ובהקשר הספרותי . יש הבדל בין האנלוגיה הספרותית ובין האלמנטים האחרים המשתתפים בבניית המבנה האנלוגי . הקשרים המבניים האנלוגיים , הנקבעים בסיפור באמצעות האלמנטים האלה מנגדים , מזהים או מעמתים תופעות שונות בתוך הטקסט : עיצובו של גיבור אחד מבליט קווי דמיון בגיבור אחר , לפעמים עד כדי העמדתם כשתי בבואות של דמות אחת ( ברגר וראטנר ב'בינותיים ;( ' בתיאורו של מרחב אחד מתבלטים גורמים שכבר איפיינו מרחב אחר שעוצב בסיפור , וכך נוצרת הקבלה לא רק בין שני המרחבים האלה אלא גם בין שתי ההתרחשויות המתארעות על רקעיהם ; דגם התנהגות או רצף עלילתי סיבתי אחד מקביל בדרך מסוימת לתם התנהגות או רצף עלילתי סיבתי אחר בסיפור , וכר . ' לעומת זאת , האנלוגיה הספרותית יוצרת קשרי הקבלה , זהות , ניג...
אל הספר