נא ] כשפורסם הסיפור 'הצדה' בשנת 1905 כבר היה המחבר בן העשרים ושש מוכר במידת מה כמספר , כמשורר וכמבקר . מאחוריו היו כחמש שנות פעילות ספרותית שהניבו , מלבד פרסומים מפוזרים של שירים ומאמרי ביקורת , גם קובץ סיפורים , ' צללי החיים' . ( 1904 ) הופעת 'הצדה' נחשבת בכל זאת להתגלות ספרותית חדשה ; כביכול נולד הסופר מחדש בסיפור זה , ובזכותו נעשה אחד ממפלסי הדרך הראשיים של הסיפורת העברית המודרנית . רושם זה גרם שקוראים ומבקרים רבים רואים את יצירת גנסין כאילו נפתחה ב'הצדה . ' אחרים מציינים סיפור זה כמין קו חתך ביצירת המחבר : כל מה שקדם לו הוא כביכול רשות בפני עצמה , וכל מה שבא אחריו הוא רשות אחרת , שהיא המשכו הישיר . יש מידה של צדק בתפיסה זו של התפתחות יצירתו של גנסין . עם 'הצדה' אכן זינקה יצירתו אל גובה אמנותי שלא התנחש בה קודם לכן , ובו גם גילה המחבר כמה מקווי היסוד של התימטיקה והטכניקה האמנותיות שהיו עתידות להתפתח ולהיעשות סימני ההיכר המובהקים של יצירתו . עם זאת , תפיסה זו טעונה סיוג משני צדדיה . ב'הצדה' לא הופיע גנסין חדש לחלוטין , שקלסתרו אינו ניכר כלל ביצירות שקדמו לסיפור זה . אדרבה : ניתן להצב...
אל הספר