כיום , ( 1963 ) חמישים שנה לאחר מותו של אורי ניסן גנסין , עדיין אין בידנו ניסיון של ממש לתאר את התפתחותה של אישיותו תיאור רצוף ומפורט . איש עדיין לא ניסה לצרף את העדות העולה מתוך יצירתו — הסיפורים , השירים , הקטעים מן העיזבון — לעדות שניתן להעלות מאיגרותיו , מן הרשימות הממואריסטיות , הרצנזיות ומאמרי ההערכה שנכתבו עליו ועל יצירתו , מזיכרונותיהם של מכרים ובני משפחה , ולהעמיד על פי כל אלה תמונה ביוגרפית מפורטת של גנסין בתקופות שונות בחייו הקצרים : ימי נעוריו בישיבה של אביו , היציאה לנדודיו לבקש לו ' השתלמות' רוחנית וספרותית , ושיבתו מקץ שנים אל בית אביו להוציא בו את שנותיו האחרונות . תיאור ביוגרפי מדויק של גנסין בהלכי רוחו השונים — חיפושיו אחר נקודת אחיזה כלכלית ורוחנית , נדודיו , יחסיו עם גברים ונשים בשתים עשרה שנות יצירתו — אולי לא היה תורם תרומה ישירה להבנת סיפוריו העיקריים ולניתוח ביקורתי שלהם , אבל היה בו כדי לסייע בבדיקה מחודשת של כמה מן ההנחות המקובלות בתיאור התפתחותן של אישיותו ושל יצירתו , ובדרך זו אף להביא את הביקורת הספרותית לבחון מחדש את הערכותיה , שגם הן נעשו קבע בסיכום הישגי...
אל הספר