פרק עשירי: גבולותיו של מדע יוון

התקדמותו האיטית של מדע יוון ומיעוט הישגיו הטכניים . בדידות איש המדע וצימוד המדע לפילוסופיה — עמדת היסוד של היווני כלפי החיים —העדר הניסוי השיטתי — אלמנט החזרה בניסוי ובחוקי ההסתברות — העדר המתימטי זאציה — הקרבה בין האדם לקוסמום ביוון העתיקה , הקוסמוס כאורגאניזם חי התבוננת עד רחבי ארץ , הגד אם ידעת כולה [ איוב לח , יח ] התמונה הנפרשת לנגד עינינו בסקירה כוללת של מדע יוון העתיקה היא תמונה טיפוסית של גוף חי בגידולו ובכלייתו . אנו משגיחים בתקופת נביטה ראשונה במאות השישית והחמישית לפני סה"נ , זו שעתן של אסכולת מיליטום , הוראת פיתאגוראס ותלמידיו הראשונים ותורותי הם של אמפידוקליס ואנאכסאגוראס . אפשר להרגיש בתקופת הפריחה , שמתחילה בלבקיפום ודימוקריטוס ואסכולת הפיתאגוריים המאוחרים במחצית השנייה של המאה החמישית לפני םה"נ ונמשכת עד מותו של אר כימדיס בסוף המאה השלישית לפני םה"נ . במאה השנייה , לאחר היפארכ 1 ס , חלה האטד . ניכרת בקצב היצירה , זו תחילתה של תקופת ירידה ממושכת , שבה הכוח היוצר מתמעט והולך , ואת מקומו יורשת פעולת המאספים וה פרשנים , שתחילתה במאות הראשונות לסה"נ , והיא מסתיימת עם שקי...  אל הספר
מוסד ביאליק