ברוח הדברים האלה השמיע גייגר באותו הזמן את הרצאותיו מבוא כללי למדע היהדות ב'בית ספר הגבוה למדע היהדות , ' שנפתח בברלין בשנת . 1872 אכן , לפי האופי , שהוא ושאר המייסדים רצו להעניק למוסד החדש הזה , לא דובר עוד בתיאולוגיה , אף לא בסמינר כמו בברסלאו — כי אם במדע ובבית ספר גבוה ! בתפקידו כמרצה במוסד בעל צביון אקדמי נראה גייגר עכשיו משוחרר מהדילמה של עמדות שונות , המתחייבות משני תפקידים : רב וחוקר . דעות מסוימות , שהביע בעבר לפני ציבור רחב , התחדדו בחוג הקטן ובמידה מסוימת אף השתנו . לצורך דיונו חילק הפעם גייגר את מדע היהדות לשלושה תחומים : הפילולוגי , ההיסטורי והפילוסופי דתי . לדעתו , עשויה קביעת מחלקה מיוחדת לחקר הלשון העברית להזמין טענות בדבר אופיה של היהדות , המצומצם בגבולות עם מסוים — לנוכח מגמותיה האוניברסליות של הנצרות ; כאילו יש בזיקת הדת היהודית ללשון , המיוחדת רק לה , פגם של מוגבלות —לעומת שפתה העולמית של הנצרות . אולם בחינה מעמיקה יותר תוכיח , לדעתו , כי החיסרון הזה הפך ליתרון , כי 'רק בקרב אינדיבידואליות חזקה יתחולל רעיון חדש . ' כלל זה משמש גם אבן בוחן לעמים . 'רק עם , החדור כוח ...
אל הספר