ידועות הסיבות לריבוי הספרים ללימוד הדת בסוף המאה הי"ח ובראשית המאה הי"ט . החלשת ההקניה הספונטנית של דת ומסורת בחיק המשפחה , צמצום הזמן הפנוי ללימוד תורה בעקבות ריבוי לימודי חול , המגעים התכופים עם הסביבה הנוצרית וסיכוי העימות האינטלקטואלי אתה — הם שעוררו את הצורך בספרות החדשה הזאת , כשם שהולידו טיפוס חדש של מלמד יהודי , הוא מורה הדת . ברם העובדה , שבתוך ספרי הדת הללו נמצאו גם קטעים היסטוריים , סותרת לכאורה את מגמת מחבריהם . אלה שקדו בדרך כלל להבליט קווים , המראים את אופיים האוניברסלי של עיקרי הדת היהודית , ולהדגיש לשם כך את המשותף לה ולנצרות ואת מפגשן בתחום המוסר . עם זאת נאלצו מחברי הספרים להיאבק בשתי חזיתות : מצד אחד לא שכחו עדיין את דברי הפולמוס של הדיאיסטים ואת התבטאויותיו הארסיות של וולטר ; ומצד שני נישא קולם של מתנגדי הרציונליזם מבית אולפנא של הגיאולוגים הנוצריים , ואגב זאת פגע גם ביהודים . דוברם החשוב של הסופרנטורליסטים האלה היה התיאולוג הלותרני ריינהארד . באחד מכתביו הנפוצים הציג הלה את הרעיון של אהבת הזולת אצל ישו כנס גדול משום ניגודו המוחלט לסביבה שבה חי : 'קשה היה למצוא עם ,...
אל הספר