אחרון החיבורים ההיסטוריים , שנכתבו בשלהי תקופת הרנסנס באיטליה , הוא ספר שלשלת הקבלה , שנדפס בראשונה בשנת שמ"ו ( 1586 ) בוונציה . מחברו , גדליה אבן יחייא , נולד בשנת רפ"ו ( 1526 ) באימולה שבצפון איטליה . בהקדמה לספרו רשם בגאווה את שלשלת הייחוס של משפחתו , ששורשיה מגיעים עד ל'דון יחייא בן יעיש , ראש ואב משפחתנו , משועי יהודה הרודים בבני גלות ירושלים אשר בספרד' . בימי הגזירות עברה משפחתו מספרד לפורטוגל ; שם שירת אבי זקנו את המלך אלפונסו החמישי ואת יורשו , חואן השני . כדי להתחמק מאונס ההמרה נמלט סבו לאיטליה , שבה מצא משרת רב באימולה . גדליה , ששימש אף הוא ברבנות , היה סופר פורה מאוד . ברשימה המפורטת של חיבוריו נמצאים כ"א ספרי פירושים ודרשות , שרובם ככולם אבדו . " את השכלתו התורנית רכש אצל סבו ובבתי מדרש של ר' עובדיה ספורנו בבולוניה ואצל ר' מאיר קצנלבויגן , המהר"ם מפדובה . כדרשן נודד ביקר כנראה בערים רבות באיטליה ושהה , בין השאר , בפררה , בפיסת וברומא , וגם נסע אל בני משפחתו בסלוניקי . בשנותיו האחרונות . משנת של"ז ועד שמ"ז , ( 1587— 1577 ) ישב באלסנדריה שבפימונטה ושימש ברבנות . גדליה קרא לס...
אל הספר