ד ) רמאן כהן היה אחד מגאוני הרוח שלנו' ענק ממשפחת הענקים , אחד מן היותר גדולים שבין גדולי המחשבה היהודית' שהיה גדול ורב גם כפילוסוף גם כיהודי . אמנם נחשב כהן לראש 'היה דות הליבראלית' שבמערב' זו היהדות ה'חופשית / שיש ואומרת היא לקנות את החופש במחיר ויתור על המלה יהודים או על חלקים אחרים מן היהדות . אולם דומני , שאין דבר אשר כהן היה רחוק ממנו כל כך ברוחו כמו יהדות זו' הפושרת והפשרנית . הרמאן כהן לא היה פשרן כלל' ומכל שכן שאין בדבריו בלום מן הפושרין . אדרבה , היה איש המלא התלהבות' פאתום נשגב' נביא האידיאה האלוהית אשר נשא בלבו . ואף חופשי לא היה כהן , כי היה איש בעל לב מלא על כל גדותיו , לב מלא אמונה ואהבה , אהבה ודבקות , אדם הדבק ברעיון שלו , אשר השיג וקנה קניין שכלי , עד לבלי הרפות ממנו . התלהבותו של כהן היתה רבה כל כך , עד שהיתה לתביעה גדולה אחת של 'עשה . ' הפאתוס שלו היה נשגב כל כך , עד שלא מצא את סיפוקו אלא במעשה הטוב . לא ההסתכלות היא תכלית האדם , אלא עשיית הטוב . האדם ישנו תמיד בקום ועשה . לא החיות , ההוויה , היא לפי כהן ראש הפסגה של הפילוסופיה , אלא הציווי המוסרי—בלשונו . ההיה . א...
אל הספר