נא ] כשנכנס אלינו הרצל מן ההיכל הספרותי , שהיה משמש בו קודם לכן' הביא אתו את העדינות ואת הגראציה , את החוש הדק לגבי כל דבר מיוחד ונבדל ואת הסתגלות הרוח ותשובת משקלו בכל מצב ומעמד . הוא הביא אתו משם את השאיפה לשלימות הצורה ואת הנטייה לחלום בהקיץ , להיות עומד בשוק השואן של החיים , במקום שהגלגלים מנסרים והאופנים חורקים' ולהיות חולם . בתוך תוכו של השאון , באמצעה של העתונות הכרכית , עג לו עו גה , שעמד בה והעלה את החיים למדרגה של חלום יפה ומרומם , המלא יגון נעים , עצב שקט והרמוניה נעימה . שאיפתו אל האח דות השלימה , אל היופי וההרמוניה היתה גדולה כל כך , שמצא אותם גם במקום שיש בו לכאורה רק קולות מרוסקים , דים הרמייה מוחלטת . האמנות של הרצל אינה אמנות גבוהה ועליונה , שקדם לה תהליך של הפרדה והרכבה , של עקירה והנחה , של רקיבה וגידול , היא לא עברה את כל הדרגות הרבות המובילות מן החיים אל הספר , אלא שכנה אתם בתוך טומאתם . האמ נות של הרצל—אמנות הפילייטון , שהיה אמן גדול בה—היא זו , הלוקחת את החיים , חיי יום יום' כמו שהם , עם כל החולף שבהם , ומעלה אותם למדרגה של קיים . הרצל גם הביע פעמים רבות את ה...
אל הספר