כתבי פרוזה . פשטות ויושר מעגל . על פני הדרד הישרה אנו הולכים ואל היער העבות' יער העד אנו באים . לאט לאט אנו הולכים , הולכים ומעיינים . לכל צעד מצעדינו הד קשה ועמום , המנסר במרחקים , ואנו נושאים מדי פעם בפעם עין למעלה וצופים במרכבה ... רוחו של היימאן היא מן הרוחות הבלתי מצויות בחיים הללו , שלנו עתה . היא אינה מכה גלים , אלא חודרת מצולות . איזו מתינות לו- להיימאן , מתינות גדולה ועליונה , שכוחה אתה לעמוד מול נחשולי החיים , לעמוד בפניהם ולראות אל תוכם . לא זה בלבד שאינו נסחף עם הזרם , אלא שגם אינו רודף אחריו , אינו רודף אחריו—כדי להעבירו . על עמדתו הוא עומד תוך גלגולי הגלגלים והגלים ומתבונן אליהם . הוא עומד בתוך המים ורואה בהם , רואה וצופה ומסתכל . יש בהיימאן מן הרואה . כאחד מן הרואים הקדמונים הוא מגלה עוד טמירין , 'אמיתות נצחיות' ההולכות ונסחפות , הולכות ' ונשטפות עם זרם העת השוטף . העת כאילו עומדת כאן לפעמים על עמדה ואנו רואים בה כבאספקלריה מאירה ; גלגל החיים כאילו עומד רגע דומם ויחיל ואנו צופים בעינו . בדבריו יש מן הקיים . במקום הממוזג הוא נותן את המזוקק , במקום המעורב הוא נותן את התמצי...
אל הספר