[ א ] עד היום הוא אזרח העולם בספרות . בכול בן העולם הגדול . כללי הוא ביותר' לא סגור בתחומי ארץ אחת או תרבות אחת . הוא עובר כסדר ממקום למקום' מתרבות אחת לשנייה . משווה הוא תמיד חזיון לחזיון' מודד דבר במידתו של חברו' כאדם שכבר ראה הכל ושמע הכל . טבעי הוא הדבר' שלבראנדם חסרה כמעט תמיד ההתלהבות הגדולה ; אין אצלו חיבה של אמת וחיבור אמיתי אל החזיון החדש , שהוא דן בו . גם החמימות שלו איננה לרוב אלא קרירה . יחסו החיובי אל חזיונות ספרותיים ידועים גם הוא יש בו עוד לרוב מן החשד במקצת' מן הפקפוק . מביט הוא ורואה יותר מדי מה למעלה ומה למטה , מה לפנים ומה לאחור . רעיונות רבים הפיץ בראנדס בעולם , היה היה לפה לכמה יצירות ויוצרים חדשים : אולם הוא לא נמשך אף פעם כולו אחריהם . לא הגיע אף פעם על ידי אחרים לידי מצב של שכחה עצמית . הוא גם מבקר תמיד , מתקן תמיד , מגיה את הדברים . בראנדם הוא שגילה כמעט את ניצשה , ובכל זאת אין להגיד , שבראנדם היה בזמן מן הזמנים ניצשיאני . עוד בחיי ניצשה , לפני ה'משבר' בחייו , כותב בראנדם אל סטרינדברג , כי טוב 'לעבור' על פני ניצשה ולא להישאר אצלו . הוא מרמז שם לסטרינדברג , כי מ...
אל הספר