מאמר זה , החמישה עשר לפי הסדר הכרונולוגי , נכתב בידי פלוטינוס , לדעת פורפיריוס , בקשר למאורע המתואר בפרק העשירי של 'חיי פלוטינוס / בחיבור זה סוקר המחבר את דעותיו של אפלטון בדבר הדיימון המשגיח , אותן הביע במיתוסים שב'פיידוך , 'המדינה' ו'טימאיוס . ' םלוטינוס מפרש מיתוסים אלה בדרך הבנתו את האפלטוניות . בהיירארכיה של ההוויות במדרגה התחתונה נמצאת הנפש בצורתה הווגטאטיבית , בכוח הגידול . היא מעצבת את מבנהו של הגוף והיא מצויה בגוף כאחרון המצויים העליונים ( פרק . () לנפש האדם שלושה חלקים : יחד עם הצומח היא בעלת כוח הגידול , יחד עם החי היא בעלת כושר התחושה , ואחרון מחלקיה הוא אנושי גרידא : כושר המחשבה . האדם עשוי להתגלגל אחרי מותו באדם , בחיה או בצומח , הכול לפי הכוח שגבר בחייו הקודמים ( פרק . ( 2 כל אדם בא במגע בחלקיו התחתונים עם העולם הגשמי הארצי ובחלקו החושב עם העולם השכלי ( פרק . ( 3 בניגוד לנפש היחידה אין לנפש היקום תחושות או תודעה ( פרק . ( 4 נפש האדם , בטרם תתגלגל , בוחרת בדיימון ; היא תעשה זאת לפי רצונה , ועל כן כוח ההכרעה בידי הנפש הוא . אך אף על םי שאנו בוחרים מראש בדיימון ובסוג החיים ...
אל הספר