מאמר זה , הארבעים ותשעה לפי הסדר הכרונולוגי , הוא אחד מתשעת כתביו האחרונים של פלוטינוס , שאותם קיבל פורפיריוס בעת שהותו בסיקילה . ( Vita 6 ; 11 ) בחיבור זה גיבש פלוטינוס את הנושא המרכזי של הפילוסופיה שלו . החיבור נשמר בחלקו לדורות D Epistula de scientia divina הידועה לנו מתרגומה הערבי , ואותה הכניסו הנרי ושווייצר ( בתרגום האנגלי ) בהוצאה המונומנטאלית שלהם של כתבי פלוטינוס . תודעה עצמית בנפש ובשכל ( פרק . ( 1 טיבה של תודעה זו ודרכה ( פרק . ( 2 הערכת הטוב מעצמה של הנפש ; הכוח הכפול : tn t החושניות הנחותה והשכליות הנעלה ( פרק . ( 3 האדם מסוגל להתעלות ולהגיע אל המחשבה הטהורה , אך רק בחלק הנעלה של הנפש , הנהיה אז לשכל ( פרק . ( 4 השכל , ההשתכלות והמושכל חד הם ( פרק . ( 5 החלק המחשבי של הנפש הוא מעיקרו של השכל ; על הנפש שלמטה להכיר קרבתה לשכל , ומתוך כך תכיר את עצמה ( פרק . ( 6 השכל פעולתו ידיעת האל , ומתוך כך גם ידיעת עצמו ; הנפש מידמה אליו בפעולתה כשהיא פונה כלפי השכל , ובפנייתה חיצה יוצרת תמונות לפי אב הדוגמה ( פרק . ( 7 הנפש המוארת באור השכל מתעלה אליו , ומדי הג 1 תה בו היא מידמה אליו ...
אל הספר