רק בעולם תאורטי ומופשט אפשר לדבר על ערכים מחייבים באופן מוחלט ואין סופי . במציאות המוגבלת של העולם הזה שום ערך , שום חובה ושום זכות אינם מוחלטים . דיון שאינו נותן את דעתו על המגבלות הוא חסר משמעות ואולי אפילו מסוכן . שתי סכנות עיקריות יש באי ההתחשבות במגבלות הערכים . האחת היא סכנת הרמיסה של ערכים אחרים בשמו של ערך אחד שמייחסים לו חשיבות בלתי מוגבלת ; והאחרת היא סכנת הייאוש . כאשר המאמין התמים והנלהב מגלה שאין ביכולתו להגשים את האידאה שלו עד תומה , הוא נואש ומוותר עליה לגמרי . ההיסטוריה האנושית עשירה לצערנו בדוגמאות מזוויעות של שני הקטבים גם יחד , ולכן אי אפשר לפתוח בדיון פרטני על מימושם של ערכים בלי לתת מראש את הדעת לקיומם של גבולות והצורך להתמודד אתם . אפשר לומר שגם רעיון הגבולות קשור להידמות של היצור האנושי ליוצרו האלוהי . כשם שהבורא הגביל את עצמו מאין סופיותו כדי לאפשר את קיומה של הבריאה , כך גם זכויותיו של האדם הנברא בצלמו אינן אין סופיות . תחילה נפרו › את אבות הטיפוס של מגבלות הזכויות : 33 שלילת האין סופיות בתהליך הבריאה מתוארת בקבלת האר"י כצמצום השפע האלוהי , המפנה מקום לקיום מו...
אל הספר