היה ששאל : מחבר' המבקש לכתוב על ספר מן הספרים' מה טעם אין הוא כותב סקירה , הקרויה ( רצנזיה ' ( אלא 'מאמר' 1 לא נקט השואל את התיבה 'מאמר' אלא מתוך שנתכוון להצביע על פחיתות ערכה של הכתיבה בענייני ספרים' לאמור : כל שאדם כותב בעניינים אלו אינו אלא בבחינת פלפול תפל' חקירת םרק' 'מאמריסטיקה . ' כתיבה זו אין לה שייכות אל הספרים גופם וגם אין בה כדי להועיל לקורא . אבל הסקירה — שאני . אדם' שסיים קריאתה של סקירה קצרה ועניינית על ספר' שיצא זה עתה לאור' קונה לעצמו מושג על נושאו של הספר' תוכנו" צביונו , סגנונו וערכו בספרות . יודע הוא , מה אפשר לו למצוא בספר זה ומה אי אפשר למצוא בו . ובכן , מוסר השכל . אל לכם , המבקרים' לבוא ולחבר פירושים משלכם לספרים' שמרו נא לעצמכם את הרשמים שאתם מתרשמים מן הכתוב בהם , י אל תמסרו לנו את ההרהורים ואת הרגשות' שהם מעוררים בכם ואל תעמידו אותנו על הדומה והשונה שבין ספרים אלו לספרים אחרים ! קיצורו של דבר : אל לכם לחבר מסות ביקורת פילוסופיות' אסתיטיות' פסיכולוגיות וסוציולוגיות . לא תכתבו אלא סקירות ! היו נא סרסורים הגונים וצנועים לתווך בין המחבר ובין הקורא ! השליכו מאחו...
אל הספר