' מטבעו של המבקר' שהוא מהלל ומשבח מתוך חדווה' —אלו דבריו של המבקר האנגלי ארטור סיימונס —אבל אין אני סבור , שהקילום הוא בגדר תפקידיו . יכול וסבור הוא לפעמים' שמחובתו לומר דברי גי גוי ' אבל ספק אם הגינוי הכרח הוא לו בעבודתו . ' מובן , אין זו אלא גוזמה . אין להוציא לחלוטין מכלל תפקידיו של המבקר את קילוסו של המחבר על מעלותיו ואת גינויו על חסרונותיו . אבל אין זה עיקר תכליתו , ואין לר בביקורת משפט קדום גרוע יותר מאותה דעה רווחת האומרת , שהביקורת פירושה חיפוש מומים . ואמנם , בשימוש לשון יום יום נצטמק מושג עתיר תוכן זד , ונתחלף במושג הדל של חיפוש מומים . אבל בלשונה של הספרות , כפי שכבר נמצאנו למדים , משמעותה של הביקורת שונה מכך תכלית שינוי ואף רחבה יותר . בלשון זו אין המבקר בבחינת ידעתן , ' כלשונו של גיתה , אלא אנטוזי אםט ( מתפעל ) וכך מוסר לנו גיתה את הלך רוחו של האנטוזיאסט ואת דעתו של זה על הקרוי בשם 'דעתן / ה'דעתף וה'אנטוזיאסט' שניהם כאחד ביקרו בתערוכת תמונות . וזה דבר האנטוזיאסט : Mein Busen war so voll und bang , Von hundert Welten trachtig ; Ihm war bald was zu kurz , zu lang , Wagt al...
אל הספר